קרטוקונוס – עיוות הקרנית

הסיבות שמובילות למחלת הקרטוקונוס לא ידועות במלואן, אך ההשפעות שלה ברורות: קרטוקונוס היא מחלה שמעוותת את מבנה קרנית העין, וגורמת לה להפוך לחרוטית. כתוצאה מכך, הראייה נפגעת ומיטשטשת באופן הדרגתי. דרך מרפא? עדיין לא נמצאה. עם זאת, יש דרכים להתמודד עם ההשפעות של הקרטוקונוס על הראייה, ובמאמר הבא מאת אופטיקה דורון תקבלו הסבר בנושא פתרון לקרטוקונוס.

פתרון לקרטוקונוס

Keratoconus causes the cornea to thin and bluge to a conical shape. / www.keratomania.com
Based on an image from: National Eye Institute, National Institutes of Health (NEI #NEA04)

קודם כל – מה זה קרטוקונוס?

קרטוקונוס היא מחלת עיניים שגורמת לעיוות בקרנית העין. הקרנית של הסובלים מקרטוקונוס הופכת דקה יותר במרכז ומתקמרת בהדרגה. אט אט מקבלת הקרנית צורה של חרוט במקום צורה של כיפה מעוגלת. מכאן גם מגיע שם המחלה: קרטו = קרנית, קונוס = חרוט. בעברית המחלה נקראת גם "ניוון קרנית" או "קרנית חרוטית".

למידע נוסף:

תהליך העיוות בקרנית הוא הדרגתי, ומתחיל לרוב בסוף גיל ההתבגרות. עקב היחלשות של סיבי קולגן ולחץ של נוזלים בעין, הקרנית נדחפת קדימה והמבנה שלה משתנה. מבנה הקונוס שנוצר אינו סימטרי, ועל גבי הקרנית ישנם בליטות ושקעים בלתי-סדירים. כתוצאה מכך, נוצרים קוצר ראייה ואסטיגמטיזם גבוה (צילינדר), וככל שהמחלה מחמירה, השימוש במשקפיים הופך פחות יעיל ויש צורך לעבור לעדשות לקרטוקונוס.

תהליך העיוות בקרנית הופך חמור יותר באופן הדרגתי, אך בערך בגיל 35-40 התהליך נעצר.

איך מאבחנים קרטוקונוס?

את השפעות הקרטוקונוס על הראייה מרגישים הסובלים מהמחלה באופן הדרגתי. בהתחלה, יחושו טשטוש בראייה מרחוק, בשל הירידה בחדות הראייה. מאחר שהתלונות דומות מאוד למקרים של קוצר ראייה, בודקים שאינם מיומנים ממהרים לאבחן שמדובר בקוצר ראייה מבלי לבחון האם ישנה מחלת קרנית, כדוגמת קרטוקונוס, ויתקנו את חדות הראייה על ידי הגברת התיקון האופטי של המשקפיים.

לעומת מקרים של קוצר ראייה, קרטוקונוס גורם לשינויים מהירים בחדות הראייה ולהופעת אסטיגמטיזם (צילינדר) גבוה. תסמינים נפוצים בקרב הסובלים מקרטוקונוס הם ראייה כפולה של עצמים בוהקים והילות אור סביב מקורות אור. חלק מהתסמינים מופיעים רק בשלבים מתקדמים של המחלה.

תוכלו לצפות כאן בסרטון פרסומת של מכון אופטומטריה בסידני, שמסביר על קצה המזלג על אבחון המחלה:

על מנת לאבחן קרטוקונוס, כמו גם מחלות קרנית נוספות, יש לבצע מיפוי טופוגרפי של הקרנית. בדיוק כפי שמפה טופוגרפית מתארת את תבליט השטח, כך גם המיפוי הטופוגרפי של הקרנית מתאר את פני הקרנית. במיפוי קרנית ניתן לראות את השקעים והבליטות על פני הקרנית, ובהתאם לכך לאבחן מחלות שונות.

במקרים שבהם אני מזהה תסמינים המעידים על מחלת קרנית כמו קרטוקונוס, אני נוהג להפנות להמשך בירור אצל רופא עיניים. בהתאם לתוצאות הבירור, מתקבלת החלטה בנושא אופן הטיפול בקרטוקונוס.

מיפוי קרנית

מיפוי קרנית

איך מרפאים קרטוקונוס?

הגורם הפתולוגי שגורם לשינויים בקרנית אינו ידוע, ולכן לא קיים מרפא למחלה. המחקרים שנערכו בנושא לא מציגים מסקנה חד-משמעית באשר לגורם לקרטוקונוס, אך כן מעלים מספר השערות מבוססות. בין היתר, קיים חשד לגורמים גנטיים, כמו גם שפשוף עיניים, אלרגיות ודלקות עיניים.

בכל מקרה, מומלץ תמיד להיוועץ ברופא עיניים על מנת לבחון את דרכי הטיפול בקרטוקונוס ולבחור בדרך שמתאימה לכם.

עיקר הטיפול בקרטוקונוס מתרכז בתסמיני המחלה, אם כי קיימת גם דרך לעצור את התקדמותה. מדובר בשיטת טיפול די חדשה שנקראת "קרוסלינקינג", או בעברית "קשרי צילוב". הצילוב הוא תהליך שמתרחש באופן טבעי ומקשיח רקמות אנוש באמצעות קשירת חלבוני קולגן אחד לשני. ההנחה היא שבקרטוקונוס, הפחתה של מספר קשרי הצילוב בקרנית מקטין את מידת העמידות שלה, ולכן הקרנית מתעוותת. לכן, על מנת לעצור את התפתחות המחלה, מבצעים טיפול במרפאה שיוצר קשרי צילוב חדשים ומחזק את הקרנית החלשה. הטיפול אפקטיבי בעיקר בשלבים הראשוניים של המחלה. אמנם הוא לא מחזיר את המצב לקדמותו, אך הוא מונע את החמרת הקרטוקונוס.

קיימות גם דרכי טיפול בתסמיני הקרטוקונוס, באמצעות שימוש במשקפיים או בעדשות מגע מיוחדות – עדשות לקרטוקונוס.

טיפול ופתרון לקרטוקונוס

בשלבים המוקדמים, נהוג לטפל בקרטוקונוס באמצעות הגברת התיקון האופטי של המשקפיים (העלאת המספר) ובפרט הגברת הצילינדר.

עם זאת, ככל שהמחלה מתקדמת, מופיעים תסמינים חמורים יותר של עיוות בראייה. למשל, מופיעים כתמים בשדה הראייה והילות אור סביב מקורות אור. בשלבים מתקדמים עוד יותר, מופיעות צלקות בקרנית וחדות הראייה מידרדרת עוד יותר. בשלב זה המשקפיים כבר לא יועילו במיוחד, והפתרון לקרטוקונוס יהיה עדשות מגע לקרטוקונוס.

עדשות מגע קשות

עדשות מגע קשות

עדשות מגע לקרטוקונוס

כשהמשקפיים כבר לא מועילים בשיפור הראייה, הגיע הזמן לעבור לעדשות מגע. ישנם סוגים שונים של עדשות מגע לקרטוקונוס: עדשות מגע רכות, עדשות מגע מורכבות (עדשות מגע קשות שמושתלות בתוך עדשות מגע רכות), עדשות מגע קשות נושמות ועדשות סקלרליות.

המקום הקבוע שלי!

צוות מיוחד במינו! שירות ברמה הגבוהה ביותר והמשקפיים הכי שווים בעיר .!!!!

כל מקרה דורש אבחון ממוקד, שבסיומו תתקבל החלטה על סוג העדשות המתאים. במקרים רבים, עדשות מגע קשות יתאימו לסובלים מקרטוקונוס וישפרו את הראייה. על מנת להתאים עדשות מגע קשות, יש לעבור בדיקת מיפוי קרנית. מתוצאות הבדיקה ניתן ללמוד על קימורי העין, ובהתאם לכך לתכנן ולהזמין עדשות מגע קשות לקרטוקונוס. לעיתים יידרשו עוד מספר בדיקות ותיקונים של העדשות עד להתאמה מושלמת. בשל המורכבות, רק אופטומטריסט מומחה ובעל ניסיון יוכל להתאים עדשות מגע לקרטוקונוס שיתנו מענה מצוין וישפרו את הראייה בעשרות מונים.

עדשות מגע קשות נושמות מצוינות לסובלים מקרטוקונוס מהסיבות הבאות:

  • המבנה שלהן מאפשר תיקון של קוצר ראייה ואסטיגמטיזם שנוצרים בעקבות קרטוקונוס, לעומת משקפיים או עדשות מגע רכות רגילות.
  • ניתן לתכנן את העדשות בדיוק לפי התבנית של העין הסובלת מקרטוקונוס.
  • העדשות מאפשרות מעבר חמצן ישיר לקרנית.

קראו עוד על עדשות מגע קשות נושמות כאן.

במקרים שבהם הקרנית קמורה מאוד, נשתמש בעדשות סקלרליות – שקיבלו את שמן מלובן העין, סקלרה. לעומת יתר סוגי עדשות המגע, שבהם העדשות נוגעות בקרנית העין, העדשות הסקלרליות נוגעות רק בלובן העין, ובינן לבין הקרנית יש נוזל.

מחפשים פתרון לקרטוקונוס ומתלבטים לגבי אופן הטיפול? כתבו בתגובות ואייעץ בנושא.

אודות דורון ברויטמן

Avatarהבעלים והאופטומטריסט הראשי של אופטיקה דורון. מזה 30 שנים אני לומד וחוקר את תחום האופטומטריה ומתעסק במקרים מיוחדים, כדי לסייע לכם לראות מצוין ולהרגיש בבית.

// לכתבות נוספות מאת דורון ברויטמן